Daf 12b
וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ וּכְזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת לְמָחָר וּכְזַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת
Rachi (non traduit)
הא בהדיא קתני לה כו'. והך סיפא דקתני שאין אכילה והקטרה מצטרפין למה לי אי למידק מינה הא לאכול ולאכול דבר שאין דרכו לאכול. כגון לאכול חצי זית שירים ולאכול חצי זית קומץ דמצטרפין:
אוֹ כְּזַיִת אַשִּׁירַיִם בִּקְמִיצָה נָמֵי לֶאֱכוֹל שִׁירַיִם לָא תָּנֵי אוֹ כְּזַיִת וְקָתָנֵי סֵיפָא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת אַלְמָא מַהְנְיָא לְהוּ הַקְטָרָה
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לָא הָא מַנִּי רַבִּי אֶלְעָזָר הִיא דִּתְנַן הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטֹרֶת וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ חַיָּיב וְרַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלּוֹ
Rachi (non traduit)
(ומנחת כהנים. מנחה שהתנדב כהן דאינה נקמצת אלא כליל דכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה) (ויקרא ו':ט''ז):
עד שיקטיר [את] כולו. אלמא לא חשיב הקטרה בכזית הלכך לא תני ר' חייא או כזית במתני' אפי' בשירים כיון דבקמיצה לא מיתני ליה או כזית כלומר בהקטרת קמיצה לא מצי למיתני מתני' הקומץ ע''מ להקטיר כזית מקומצה למחר דהא לא מפגל בהכי דלא חשיב כהקטרה גמורה הילכך לאו מחשבה היא ואי קשיא תנא דידן אמאי תנא להקטיר מקומצה למחר הא לר''א לא הויא הקטרה עד שיקטיר גם הלבונה ואשתכח דלית בהקטרה מחשבה שלמה:
ומנחת נסכים. נמי כליל היא:
ומנחת כהן משיח. חביתי כ''ג נמי כתיב בה (ויקרא ו':ט''ז) כליל תקטר:
והקטרת. שבכל יום:
והלבונה. של מנחה:
דתנן הקומץ. דמנחת ישראל:
א''ל אביי. לרבא לעולם מדרבי חייא לא משמע דמתני' מיירי בחסרון דה''ט דלא תני רבי חייא או כזית בברייתא דידיה דרבי חייא ר''א היא דלא חשיב הקטרה עד שיקטיר כולו:
כֵּיוָן דִּבְהַקְטָרַת קְמִיצָה לָא מִתְּנֵי לֵיהּ אוֹ כְּזַיִת מִקּוּמְצָהּ בַּחוּץ בְּשִׁירַיִם נָמֵי לָא מִתְּנֵי לֵיהּ אוֹ כְּזַיִת
אִי רַבִּי אֶלְעָזָר הַאי לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ וּלְבוֹנָתָהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ דִּתְנַן הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב וְרַבִּי אֶלְעָזָר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת שְׁנֵיהֶם
לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא
Rachi (non traduit)
ומשני מתני' בהקטרת קומץ לחודיה במנחת חוטא קמיירי. דאין בה לבונה וע''מ להקטיר לבונתה דתני במתני' דהוי פיגול מוקים לה בלחם הפנים דאין בה אלא הקטרת לבונה:
וְאִיכְּפֵל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא אִין וְכֵן כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא הוּא וְרַבִּי אֶלְעָזָר הִיא
Rachi (non traduit)
איכפל. טרח:
הֲדַר אָמַר רָבָא לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי דְּתַנְיָא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא שֶׁאִם נִפְרְסָה אַחַת מֵהֶן חַלּוֹתֶיהָ כּוּלָּן פְּסוּלוֹת
Rachi (non traduit)
פסולות. וישרפו:
הוא. בלחם הפנים כתיב (שם כד) כי קדש קדשים הוא לו:
לאו מילתא היא דאמרי. דודאי לא מהניא להו הקטרה לשירים שחסרו:
Tossefoth (non traduit)
שאם נפרסה אחת מחלותיה כולן פסולות. למאי דמסיק דאתיא כרבי אליעזר אבל לרבי עקיבא האחרות כולן כשרות יש לתמוה דמאן דיליף מילתא ממילתא י' חלות שבמנחה של מחבת או של מרחשת כשחסרה אחת אמאי כולן פסולות כדדרשינן לעיל (מנחות דף ט:) פרט למנחה שחסרה נילף מהכא דכשרות ושמא התם חשיבי כולהו טפי כחלה אחת:
הוא שאם נפרסה אחת כו'. פי' בקונטרס בלחם הפנים דכתיב כי קדש קדשים הוא לו ונראה דע''כ כשנפרסה משפירקה איירי או משראויה לפרק דאי עד שלא פירקה מאי קשיא ליה לרבא מהכא הא כי אמר רבא דמהניא ביה הקטרה הני מילי בשחסרו בין קמיצה להקטרה והכא ה''ל כמנחה שחסרה קודם קמיצה דפסולה היא ואין מקטיר עליה את הקומץ כדאמר לעיל (מנחות דף ח.) עד שלא פירקה נפרס לחמה הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין ועוד דדייק מינה הא יצאת או נטמאת והיינו לאחר שפירקה ודומיא דהכי מיירי נפרסה אחת מחלותיה לאחר שפירקה דמקטיר עליו את הבזיכין כדאמרינן לעיל ותימה היכי דייק מהכא דלא מהניא הקטרה למיקבעיה בפיגול ולאפוקי מידי מעילה ודוחק לומר דמדקתני לשון פסולות דייק דהוה ליה למימר אין נאכלות ועוד אם כן לידוק נמי מההיא דלעיל דקתני הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין ושמא הכא איכא לדחויי דהא מני רבי אליעזר היא דאמר אין זריקה מועלת ליוצא אבל מהך דייק ואפילו לרבי עקיבא ואם תאמר למה לי למידק רבי עקיבא היא משום דמשמע הא יצאת הנך דאיכא גוואי כשרה הוה ליה למידק הא יצאת אין שום פסול עליהם ומהניא להו הקטרה לפיגול ומעילה אלמא רבי עקיבא היא וכי האי גוונא הוי מצי למידק מההיא דלעיל דרבי עקיבא היא ושמא לא משמע ליה למידק הא יצאת מלשון פסולות כמו אהא דקתני כולן כו' ועוד נראה לפרש דדייק הכל מדדרש ליה קרא מדכתיב הוא שמע מינה לא מהניא להו הקטרה כלל אי נמי דייק מדאחמיר כולי האי דכי נפרסה האחת כולן פסולות שמע מינה דלא מהניא ליה הקטרה לפיגול ומעילה:
הָא יָצָאת הָנֵי דְּאִיכָּא גַּוַּואי כְּשֵׁרוֹת מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא וְקָאָמַר נִפְרְסָה לָא
Rachi (non traduit)
הנך דגואי כשרות. אף על גב דלא הויא הקטרת בזיכין כשרה עד שתהא כל המנחה שלמה י''ב חלות של לחם הפנים אלמא הך חלה דיציאה מהניא להו למיהוי י''ב חלות ולאכשורי לבזיכין ולאישתרויי הנך באכילה אלמא זריקה כגון הקטרת בזיכין שהוא במקום דם זבחים מועלת ליוצא מדחשיב ליה בכלל י''ב חלות אלמא מהניא הקטרה לאחשובי בהדי הנך אף ע''ג דאסורה באכילה:
וקאמר נפרסה כולן פסולות. אלמא אפי' לר' עקיבא דאמר מהניא הקטרה ליוצא מידי חסרון לא מהניא הקטרה:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי מִי קָתָנֵי הָא יָצָאת דִּלְמָא הָא נִטְמֵאת הָנָךְ כְּשֵׁרוֹת
Rachi (non traduit)
דלמא. הכי דוק מיניה הא נטמאה אחת חברותיה כשרות דהא טומאה הציץ מרצה:
מי קתני יצאת. כשרה דתימא ר''ע היא:
מַאי טַעְמָא דִּמְרַצֵּה צִיץ אֲבָל יָצָאת לָא וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא
Rachi (non traduit)
ורבי אליעזר היא דאמר. לעיל אין זריקה מועלת ביוצא:
אבל יצאת. דאין ציץ מרצה על היוצא לא מיתכשרי אינך דגואי משום דליכא הקטרה על י''ב חלות דהא חסרו להו:
וּבְדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי נָמֵי יָצָאת וְהַאי דְּקָתָנֵי נִפְרְסָה הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ נִפְרְסָה דְּאִיתֵיהּ בִּפְנִים לָא מַהְנְיָא לֵיהּ הַקְטָרָה אֲבָל לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא אֲפִילּוּ חֶסְרוֹן נָמֵי מַהְנְיָא לֵיהּ הַקְטָרָה
Rachi (non traduit)
ובדין. דאיבעי להו למיתני נמי שאם יצאת אחת מהן כולן פסולות:
מַתְנִי' לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת כָּשֵׁר שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין
Rachi (non traduit)
מתני' לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית. למחר כשר:
גְּמָ' טַעְמָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל מִצְטָרֵף
Rachi (non traduit)
גמ' הא לאכול. חצי זית שירים לאכול חצי זית קומץ דהיינו דבר שאין דרכו לאכול מצטרפין לפסול:
שאין דרכו לאכול. לא הויא מחשבה אם חישב לאוכלו למחר וכיון דלא הויא מחשבה לא מצטרפין לפסול:
וְהָקָתָנֵי רֵישָׁא לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אִין שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל לָא מַאן תַּנָּא
Rachi (non traduit)
מאן תנא. להך (רישא) דמתניתין דדייקינן מינה דאם חישב לאכול קומץ למחר הויא מחשבה:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הָא מַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לַמִּזְבֵּחַ וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לָאָדָם
Rachi (non traduit)
ומאכילת מזבח לאדם. שאם חישב על מנת לאכול קומץ למחר:
אמר רבי ירמיה ר''א היא דאמר מחשבין מאכילת אדם למזבח. שאם חישב להקטיר שיריים למחר הוי מחשבה:
דִּתְנַן הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר כָּשֵׁר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל
Rachi (non traduit)
פוסל. ואין חייבים עליו כרת וטעמא מפרש בריש פ''ג:
שאין דרכו להקטיר. שירים:
אַבָּיֵי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן לָא תֵּימָא הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אֶלָּא אֵימָא הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל
Rachi (non traduit)
אלא אימא הא לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול. כגון כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר מצטרפין לפסול:
Tossefoth (non traduit)
אלא אימא הא לאכול ולאכול דבר שדרכו לאכול. מכאן ואילך כתובה בספרים בשיבוש וצריך להגיה כאן כמו שהיא כתובה בסוף פ''ב דזבחים (דף לא:):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source